<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ביריא</h1>
<h2>דף כז.</h2>
גרסינן במס' סוכה, פ' הישן ועוד אמר ר' אליעזר מי שלא אכל בלילי י"ט הראשון בסוכה ישלים וכו' והא אמר ר' אליעזר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אמר רב ביריא אמר ר' אמי חזר בו ר' אליעזר ומסקינין ישלים במאי אילימא בריפתא סעודתיה דיומא קאכיל אלא במיני תרגומא תניא נמי הכי וכו'. ומייתינן להא בסדר יומא פ' אחרון הל' האוכל ככותבת ביום הכיפורים וגרסינן התם [ע"ט ע"ב] א"ר כשהיינו למידין תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע הביאו לפנינו תאינים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה ומותיב מהא למאי דקאמר פירי לא בעי סוכה אפילו אם אכלן אכילת קבע ודחי ואמר אכלנום אכילת קבע ופת אכילת עראי חוץ לסוכה דקבע דפירות כעראי דפת דמי ואפילו תאינים וענבים וכותבות שהן טעונין ברכה לאחריהן מעין שלש ובמקומן כדאיתא בתחילת פ' ערבי פסחים [ק"א ע"ב] אפילו הכי חשיב קבע דידהו עראי לעניין סוכה וכדרבא [סוכה שם] לא מיבעיא איליבא דרבנן דפליגי אר"ג דלא מצריכי אלא ברכה אחת מעין שלש אלא [אפילו] לר"ג דחשיב לשבעת המינין בברכתן כפת גמור דקא מצריך לברך עליהן שלש ברכות כדאיתא בפ' כיצד [ברכות מ"ד ע"א] אפילו הכי לעניין סוכה עראי הוא כדתנן [סוכה כ"ו ע"ב] מעשה [והביאו] לר' יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שתי כותבות ואמרו העלום לסוכה ותני עלה לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן. אלמא אפילו ר"ג דמצריך לכותבות ג' ברכות מתירה לאוכל אכילת קבע חוץ לסוכה, ואע"ג דמסקנא [יומא ע"ט ע"ב] דכותבות פחותה מכביצה שתי כותבות מיהא יתירות מכביצה לרבא מיהו לעניין השלמת סעודה חשיבה פירי להשלמה כדמסיק בסדר יומא [ע"ט ע"ב] מיני תרגומא נמי פירי נינהו פי' תרגומא היא מיני כיסנין וכן פי' רבנא נתן בערך תר"ג ומייתי בתוספת' דברכות [פ"ד ה"ד] הביאו לפניו מיני תרגומא מברך עליהן בורא מיני כיסנין ע"כ הערוך, הילכך אם רוצה להשלים סעודה שלישית בשבת במיני פירות הרשות בידו ואע"ג דאינו קבע כדאיתא בערבי פסחים [ק"ז ע"ב] הל' לא יאכל סמוך למנחה דגרסי' בגמרא אמר ר' אמי אבל מטבל הוא במיני תרגומא ש"מ דלא חשיבה אכילה דידהו קבע. וגרסינן נמי במנחות פ' התכלת [מ"ג ע"ב] היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומא טבא טרח וממלא להו באספרמקי ומגדים פי' מיני פירות ובשמים ועל לאחר הסעודה או קודם הסעודה, שלא תהא פת פוטרתן ובקביעות אחת שהרי קיימא לן כר' יהודה דאמר [ברכות מ' ע"א] כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו ושמא לסעודה שלישית היה עושה כך מדקאמר טרח וממלא. וזה ביריא משמע דלא היינו רב בוריא דהא זה נסמך ברב וזה לא נסמך וזה היה בימי רב אשי רב בוריא וביריא בימי ר' אמי. וגרסינן נמי בפ' לולב הגזול [סוכה ל"ד ע"ב] ר' ישמעאל אומר שלשה הדסים ובגמרא ר' ישמעאל מה נפשך אי בעי שלימין לבעי נמי כולהו אמר ביריא אמר ר' אמי חזר בו ר' ישמעאל, ובבכורות פ' הלוקח עובר פרתו וכו' [י"ז ע"א] פליגי ר' טרפון ור' עקיבא שתי רחליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים ונקיבה ר' טרפון אומר כהן בורר לו את היפה וכו' עד מת אחד מהן ר' טרפון אומר יחלוקו ר' עקיבא אומר המע"ה ובגמרא [שם י"ח ע"ב] (אמר) ר' טרפון אומר יחלוקו אמאי יחלוקו לר' טרפון אמר ביריא אמר ר' אמי חזר בו ר' טרפון. אמנם אני למדתי ביריא ברי"ש בכולהו וכן מצאתי כתוב בספרים ישינים ברי"ש אמנם מצאתי שהגיהו דל"ג ונקוד בדל"ת אלא שהיה כתוב ברי"ש על כן כתבתי אני בסדר בי"ת רי"ש כי כן קבלתי. ונראה דאם בא אדם לקבוע סעודתו על פת הבאה בכיסנין אעפ"י ששאר שבעת המינין לא חשיב קביעות לעניין סוכה כמו שכתבתי כיסנין הוא קבע דהכי גרסינן בכיצד מברכין [ברכות מ"ב ע"א] רב הונא אכל תריסר [ריפתי] בני תלתא תלתא קבא ולא בריך וא"ל רב נחמן כל שאחרים קובעין עליו צריך ברכה פירוש תחילה וסוף וכן פר"ח והא תחילה המוציא היא כדמסיק התם דאמר רב יהודא אמר שמואל לחמניות מברך עליהם המוציא ומערבין בהן ומסקנא כגון דקבע עלייהו אלמא קביעות כפת גמורה היא הילכך לעניין סוכה נמי הוי קבע וכי קבע עליהן אסור לאכול חוץ לסוכה ולחמניות הן פת כיסנין רבנא נתן בערך לח"ם.
